HomeOpinion & EditorialsCase Studiesחשיפת מערכות המכ"ם P-3009 ו-P-3017 של איראן בלימה 2025: התקדמות טכנולוגית, השלכות...

חשיפת מערכות המכ”ם P-3009 ו-P-3017 של איראן בלימה 2025: התקדמות טכנולוגית, השלכות אסטרטגיות והקשר גיאופוליטי

Unveiling Iran’s P-3009 and P-3017 Radar Systems at LIMA 2025

Contents

1 תַקצִיר
2 ריבונות מכ”ם אסטרטגית: האוטונומיה הטכנולוגית של איראן, הרתעה אזורית ואיתות הגנה עולמי באמצעות מערכות P-3009 ו-P-3017
3 בריתות אסטרטגיות ותלות הדדית טכנולוגית בפיתוח מערכות המכ”ם P-3009 ו-P-3017 של איראן: דינמיקה פוליטית-צבאית וניתוח השוואתי עם הודו, סין, רוסיה וצפון קוריאה
4 התפתחות אסטרטגית והשפעה מבצעית של מערכות המכ”ם הילידיות של איראן: ניתוח פוליטי-צבאי של הסתמכות עצמית והרתעה אזורית
5 התפתחות אסטרטגית והשפעה מבצעית של מערכות המכ”ם הילידיות של איראן: ניתוח פוליטי-צבאי של הסתמכות עצמית והרתעה אזורית
6 debugliesintel.com זכויות יוצרים שלאפילו שכפול חלקי של התוכן אינו מותר ללא אישור מראש – השעתוק שמור

תַקצִיר

במאי 2025, השתתפותה של איראן בתערוכת הימאות והחלל הבינלאומית בלנגקווי (LIMA) סימנה לא רק תצוגה של ציוד, אלא גם פעולה עמוקה של איתות גיאופוליטי. במרכז המופע הזה עמדו מערכות המכ”ם P-3009 ו-P-3017 – מכ”מים בעלי תדר X-band פעים שפותחו במלואם על ידי איראן, שחשיפתם שיקפה מהלך מכוון עמוק לאותת על בגרותה הטכנולוגית של טהראן, כיול מחדש כלכלי ונחישותה האסטרטגית תחת סנקציות ממושכות. הצגת מערכות אלו במלזיה, מרכז הגנה לא-מזדהה, המסונף לאסיאן, לא הייתה מקרית ולא סמלית; אלא, היא נועדה להיות הצהרה רב-גונית של הרתעה, שאיפה מסחרית והסתמכות צבאית עצמית בעולם ההולך ופוחת בין הגמוניה טכנולוגית מזדהה עם המערב לבין חלופות רב-קוטביות מתפתחות.

שתי מערכות מכ”ם אלו, שהוכנסו לשירות מבצעי בשנת 2017, הפכו מאז לעמודי תווך קריטיים בארכיטקטורת המעקב הקרקעי והאווירי של איראן. מכ”ם הקרקע לטווח בינוני מדגם P-3009 מתוכנן עם יכולות גילוי ברזולוציה גבוהה, החל מפעילות אנושית ועד לתנועת כלי רכב כבדים במרחקים של 200 מטר עד 40,000 מטר, בשילוב עם דיוק אזימוט וטווח מדויקים. מצבי הפעולה הכפולים שלו – מעקב אחר מטרה בודדת ומעקב תוך כדי סריקה – מציעים גמישות במקרי שימוש טקטיים ואסטרטגיים. לעומת זאת, מכ”ם המעקב בגובה נמוך מדגם P-3017 מותאם לגילוי ומעקב אחר איומים אוויריים הפועלים מתחת לאופק המכ”ם המסורתיים – כטב”מים, מסוקים וכלי טיס שטסים נמוך – תוך ניצול הרזולוציה הגבוהה של תדר ה-X כדי לשמור על ביצועים בתנאי שטח ומזג אוויר מגוונים. תכנון המערכת משקף הן את הצורך המבצעי והן את האבולוציה הדוקטרינלית, ומשרת את אסטרטגיית ההגנה הרב-שכבתית המועסקת יותר ויותר על ידי מתכננים צבאיים איראנים.

חשיבותם של מכ”מים אלה אינה טמונה רק במפרטים שלהם, אלא גם במקורותיהם ובהשלכותיהם. פיתוחם – כולל מערכי חיישנים, ערכות שבבים ומעבדי אותות – התרחש תחת החנק הכלכלי של סנקציות רב-צדדיות, ובראשן חוק בקרת יצוא הנשק האמריקאי והחלטות שונות של מועצת הביטחון של האו”ם. דבר זה חייב שינוי בחישוב האסטרטגי של איראן: במקום בו בעבר הייתה תלויה במערכות רוסיות, סיניות או צפון קוריאניות, כיום היא מתפתחת יותר ויותר בפלטפורמות משלה תוך ספיחת DNA טכנולוגי נבחר משותפותיה. סינתזה זו של חדשנות הנגרמת מבידוד ויישור סלקטיבי מגדירה את המטרה הרחבה יותר של דוקטרינת המכ”ם של איראן כיום – לא רק להגן על שמיה וגבולותיה, אלא להדגים את יכולתה לעשות זאת באופן עצמאי ובמחיר סביר.

מבחינה טכנולוגית, ה-P-3009 וה-P-3017 אינם פיתוחים בודדים אלא חלק ממערכת אקולוגית רחבה יותר של מכ”ם שטופחה על ידי איראן בשני העשורים האחרונים. שושלת המערכות הללו נעוצה בטכנולוגיות שסופקו או משותפות על ידי מחקר מערך פאזה של סין (כמו JY-14), תיק המכ”מים האסטרטגי של רוסיה (כולל 96L6E ו-Nebo SVU), ואפילו פלטפורמות ניידות ושילוב של משגר-משגר-רכבים (TEL) של צפון קוריאה. אבל מה שהופך את ההישג של איראן לראוי לציון הוא ההתאמה, ההנדסה מחדש והתפעול של יכולות אלו לפלטפורמות מקומיות המותאמות לטופוגרפיה האיראנית, פרופילי איומים אזוריים ואילוצים כלכליים. העובדה שניתן כעת לפרוס מערכות כאלה ב-42 בסיסים צבאיים ולהציג אותן ברמה בינלאומית עם תביעת ייצור מקומית, מאותתת על התבגרות מכרעת בבסיס התעשייתי-ביטחוני של איראן.

מבחינה פוליטית, ההחלטה לחשוף את המכ”מים הללו בלימה – תערוכת ההגנה המובילה באסיה – התרחשה במקביל למתיחות אזורית גוברת, כולל תקיפות ישראליות על תשתית הטילים של איראן באוקטובר 2024. לפיכך, ה-P-3009 וה-P-3017 שימשו לא רק ככלי הגנה אלא גם ככלי נרטיב – תוך התמודדות עם תדמית הפגיעות האיראנית וחיזוק יכולת ההרתעה שלה. במקביל, לימה אפשרה לטהרן למצב את עצמה בשוק ההגנה של אסיאן הצומח במהירות. כאשר צבאות דרום מזרח אסיה מחפשים חלופות חסכוניות ולא מערביות, מערכות המכ”ם של איראן יכלו לפנות למדינות הנזהרות מתלות יתר בציוד סטנדרטי של נאט”ו. ההסתמכות המתמשכת של מלזיה על פלטפורמות רוסיות ומחוותיו של ראש הממשלה אנואר איברהים כלפי רוסובורונאקספורט בלימה סיפקו את הסאבטקסט הפוליטי לגמביט האיראני המחושב הזה.

מבחינה כלכלית, מערכות מכ”ם אלו מזינות ישירות את מאמצי הגיוון הרחבים יותר של איראן תחת לחץ הסנקציות. ככל שהכנסות הנפט משתנות תחת אילוצי יצוא, מגזר הביטחון – התורם כמעט 5% מהתמ”ג של איראן – מכוון מחדש לכיוון תפוקה תעשייתית דו-שימושית ופלטפורמות הניתנות לייצוא. על פי קרן המטבע הבינלאומית והבנק העולמי, צמיחת התמ”ג של איראן שאינה קשורה לנפט מונעת יותר ויותר על ידי ייצור ביטחוני, ומגזר המכ”ם, עם למעלה מ-210 יחידות הפועלות כעת במערכות מרובות, מייצג את אחד התחומים הניתנים להרחבה והשיווק הגלובלית ביותר במאמץ זה. ב-LIMA, מעורבותה של איראן באמצעות מרכז הייצוא של משרד הביטחון (MINDEX) משקפת מטרת מדיניות גלויה להרחבת מכירות צבאיות לחו”ל – תוך התמקדות במדינות המתמודדות עם פערים במחירים נוחים עבור מערכות מתוצרת ארה”ב או האיחוד האירופי.

מנקודת מבט מתודולוגית, אסטרטגיית קידום המכ”ם של איראן משולבת בטריאנגולציה של ציוויים דוקטרינליים, חדשנות הנדסית ושותפויות אסטרטגיות. בהסתמך על מודל היברידי של הנדסה הפוכה (ממטוסי JY-14 סיניים ומכ”מים רוסיים מסוג Nebo), ייצור מקומי (דרך רשת מכוני האלקטרוניקה ואוניברסיטאות צבאיות של MODAFL), ופורומים רב-צדדיים (כמו BRICS וארגון שיתוף הפעולה של שנגחאי), איראן יצרה פרדיגמה צבאית-תעשייתית ייחודית. P-3009 ו- P-3017 אינם רק תוצאה של תהליכים הנדסיים; הם התגלמות תגובת מדינה לאמברגו, הגדרתה מחדש של תיאוריית ההרתעה, והיערכותה הגלובלית המחודשת.

מערכות המכ”ם של איראן משקפות גם הן את פילוסופיית הלוחמה האסימטרית שלה. בעוד שמדינות המפרץ וישראל משקיעות רבות במטוסים מהדור החמישי ובתחמושת מדויקת, איראן מכפילה את מאמציה בטכנולוגיות גילוי, עמידות לשיבושים ומניעת מרחב אווירי. מערכות כמו ה-P-3017 תומכות בכך על ידי יצירת רשת התרעה מוקדמת בגובה נמוך, קריטית ליירוט כטב”מים ותחמושת מונחית מדויקת, שהתפשטו באזור. באופן דומה, ה-P-3009, עם יכולתו לזהות תנועות אינדיבידואליות ממרחק של 15 קילומטרים, ממלא תפקיד קריטי בהגנה על הגבולות ובמאבק במרד פנימי, בעיקר באזורים סוערים כמו סיסטן-בלוצ’סטן וסמוך לגבולות הכורדים. מכ”מים אלה מהווים, אם כן, גם נכס טקטי וגם כלי פסיכולוגי, המציגים את מחויבותה של איראן להגן על עצמה מבלי להזדקק לסיוע מערבי.

ההשלכות האסטרטגיות שלהן משתרעות הרבה מעבר לגבולות איראן. בניתוח ביטחוני השוואתי, איראן נמצאת כעת לצד רוסיה, סין וצפון קוריאה כיצרנית מכ”ם מקומית – אם כי כזו שהעדיפה מודולריות וחסכוניות על פני טווח גולמי או קיבולת. בחירה זו אינה חיסרון אלא עקרון עיצוב מודע לשוק: המערכות מותאמות לא רק לשימוש מקומי, אלא גם כדי לפנות לקונים בינלאומיים הזקוקים למערכות בעלות יכולת ללא תג מחיר או תלות בנאט”ו. נתונים השוואתיים כבר מראים שמערכות כמו ה-P-3009, כאשר משווים אותן ל-Type 381 של סין או ל-Kasta 2E2 של רוסיה, מספקות ביצועים מבצעיים כמעט שווים עם עלות נמוכה יותר וארכיטקטורה ניידת יותר.

מנקודת מבט נרטיבית, מכ”מי ה-P-3009 וה-P-3017 מסמלים פרק חדש בזהות הצבאית והפוליטית של איראן. הם מייצגים חוסן כנגד הכחשת טכנולוגיה, התנגדות לבידוד עולמי וטענת השפעה אזורית. הם משמשים גם כנקודת מפנה בדיפלומטיה הצבאית של איראן – מעבר מעמדת הגנה תגובתית ברובה לעמדה המבקשת באופן פעיל ליצור קשר, להשפיע ולצייד שותפים גלובליים. עבור כל רכיב מכ”ם המיוצר באופן מקומי, כל פרמטר גילוי המותאם לסטנדרטים בינלאומיים וכל מערכת המשולבת בתרגילים משותפים או בפריסות אזוריות, איראן מתקרבת להגדרה מחדש של תפקידה בנוף הביטחון העולמי.

ההשלכות של כך עמוקות. מכ”מים אלה אינם רק נכסי הגנה אלא כלי של מדינאות. בכך שהם יוצרים מרכזיות בפלטפורמות המכירות הצבאיות והשיתוף פעולה הביטחוני שלה בחו”ל, איראן בונה ערוצי דיפלומטיה חדשים, במיוחד עם מדינות באסיה, אפריקה ואמריקה הלטינית המבקשות אוטונומיה מתלות ההגנה המערבית. במקביל, איראן מחזקת את יציבות ההגנה הפנימית שלה, ומשיגה רמה חסרת תקדים של מודעות למרחב האווירי וכיסוי התרעה מוקדמת. עם למעלה מ-92% מגבולותיה כעת תחת מעקב מכ”ם ורשת הולכת וגדלה של מערכות משלימות כמו סדרות מרג’, בינה ופתח, איראן יצרה חיץ ביטחוני שלא רק מזהה איומים אלא גם מעצב את תפיסת האיום עצמו.

לסיכום, מערכות המכ”ם P-3009 ו-P-3017 הן הרבה יותר ממוצגים טכניים. הן מכשירים אסטרטגיים המגלמים את דוקטרינת ההגנה של איראן, את הבגרות הטכנולוגית ואת שאיפותיה הגיאופוליטיות. הופעת הבכורה שלהן בלימה 2025 משמשת כהצהרה מתוזמנת בקפידה של יכולת וכוונות – מסר ליריבים, לשותפים פוטנציאליים ולשוק הביטחון העולמי כי עמדתה הביטחונית של איראן לא רק מתמשכת אלא גם מתפתחת. באמצעות מערכות אלו, איראן מספרת סיפור של בידוד שהפך לחדשנות, הרתעה שהוגדרה מחדש באמצעות הסתמכות עצמית וטכנולוגיה שעוצבה מחדש לריבונות. ככאלה, ה-P-3009 וה-P-3017 אינן רק מערכות מכ”ם; הן סמלים לנחישותה של מדינה לשרטט את דרכה, ללא כניעות וללא ייעוד.

ריבונות מכ”ם אסטרטגית: האוטונומיה הטכנולוגית של איראן, הרתעה אזורית ואיתות הגנה עולמי באמצעות מערכות P-3009 ו-P-3017

ב-20 במאי 2025, הציג משרד ההגנה והלוגיסטיקה של הכוחות המזוינים של איראן (MODAFL) שתי מערכות מכ”ם קרקעיות מבוססות פעימה מסוג X-band שפותחו באופן מקומי, ה-P-3009 וה-P-3017, בתערוכת הימאות והחלל הבינלאומית לנגקאווי (LIMA) במלזיה, וסימנו את הצגתן הפומבית הראשונה מחוץ לאיראן. לדברי גורם רשמי ב-MODAFL שצוטט על ידי ג’יינס, מערכות אלו, שנכנסו לשירות עם הכוחות המזוינים של הרפובליקה האסלאמית של איראן בשנת 2017, מייצגות אבן דרך משמעותית בפיתוח טכנולוגיות ההגנה של איראן , כאשר כל הרכיבים, כולל ערכות שבבים וחיישנים, מיוצרים באופן מקומי. הופעת הבכורה הזו בלימה 2025, אירוע דו-שנתי המוכר כפלטפורמה מובילה לטכנולוגיות הגנה ימית וחלל באסיה-פסיפיק, מדגישה את כוונתה האסטרטגית של איראן להקרין את יכולותיה הטכנולוגיות על במה עולמית תוך ניווט בנוף גיאופוליטי מורכב שעוצב על ידי סנקציות, יריבויות אזוריות וסדרי עדיפויות ביטחוניים מתפתחים.

מכ”ם המעקב הקרקעי לטווח בינוני מדגם P-3009 מתוכנן לזהות ולעקוב אחר מגוון מטרות יבשתיות, כולל תנועות אנושיות, כלי רכב קלים וכלי רכב כבדים, עם טווחי גילוי של עד 15,000 מטר, 25,000 מטר ו-40,000 מטר, בהתאמה, כפי שדווח על ידי MODAFL בכנס LIMA 2025. טווח הגילוי המינימלי שלו של 200 מטר מבטיח גמישות בניטור קרבה, בעוד שדיוק טווח של 15 מטר ודיוק אזימוט של 0.7 מעלות מספקים מיקום מדויק של המטרה. רזולוציית הטווח של המכ”ם של 30 מטר מאפשרת לו להבחין בין מטרות קרובות זו לזו, יכולת קריטית למעקב קרקעי בסביבות מבצעיות מורכבות. המערכת פועלת בשני מצבים: מעקב אחר מטרה בודדת (STT), המתמקד בניטור רציף של מטרה ספציפית, ומעקב תוך כדי סריקה (TWS), המאפשר מעקב בו זמנית אחר מטרות מרובות תוך שמירה על מודעות מצבית. מפרטים אלה מציבים את ה-P-3009 ככלי חזק לאבטחת גבולות, הגנה על בסיסים צבאיים ופעולות טקטיות, בהתאם לדגש האסטרטגי של איראן על הסתמכות עצמית בטכנולוגיית הגנה על רקע סנקציות בינלאומיות ממושכות.

לעומת זאת, מכ”ם המעקב לגובה נמוך P-3017 נועד להתמודד עם איומים אוויריים, במיוחד בגבהים נמוכים יותר, שבהם הגילוי מורכב לעיתים קרובות עקב שטח ועומס. למרות שמדדי ביצועים ספציפיים עבור ה-P-3017 לא נחשפו במלואם בכנס LIMA 2025, ייעודו כמערכת לגובה נמוך מצביע על התמקדות בהתמודדות עם איומים כמו כלי טיס בלתי מאוישים (UAV) , מסוקים וכלי טיס שטסים נמוך. תדר ה-X, הפועל בדרך כלל בין 8 ל-12 גיגה-הרץ, מציע הדמיה ברזולוציה גבוהה וביצועים חזקים בתנאי מזג אוויר קשים, מה שהופך אותו מתאים לאתגרים הגיאוגרפיים והאקלימיים המגוונים של איראן. הפיתוח המקומי של ערכות השבבים והחיישנים של שתי המערכות, כפי שהודגש על ידי MODAFL, משקף את ההשקעה הרחבה יותר של איראן בבסיס התעשייתי-ביטחוני שלה, שהיה אבן יסוד באסטרטגיה הצבאית שלה מאז המהפכה האסלאמית ב-1979. ארגון התעשיות האוויריות (AIO) וארגון התעשיות הביטחוניות (DIO), שניהם כפופים ל-MODAFL, מילאו תפקיד מרכזי בקידום טכנולוגיות הטילים והמכ”ם של איראן, כפי שתועד על ידי יוזמת האיום הגרעיני בדו”ח שלה מאפריל 2023 על מבנה ופעילויות MODAFL.

חשיפת מערכות המכ”ם הללו בכנס LIMA 2025, שהתקיים בין ה-20 ל-24 במאי 2025 במרכז התערוכות הבינלאומי Mahsuri ובאתר הנופש ריזורטס וורלד לנגקאווי, היא צעד מחושב מצד איראן להוכיח את יכולותיה הטכנולוגיות באזור שבו שוקי הביטחון הופכים לתחרותיים יותר ויותר. תערוכת LIMA, כפי שציין משרד ההגנה המלזי, היא הגדולה מסוגה מאז הקמתה, וכוללת 57 מטוסים בתצוגות טיסה ומושכת אליה משתתפים מ-60 מדינות, כולל יצואניות ביטחוניות גדולות כמו רוסיה, טורקיה וארצות הברית. השתתפותה של איראן, בהנחיית זרוע הייצוא של MODAFL, מרכז הייצוא של משרד ההגנה (MINDEX), מאותתת על כוונה להרחיב את ייצוא הביטחוני שלה, אשר, על פי דו”ח של Iran Watch משנת 2019, מגיע ליותר מ-43 מדינות. הדבר עולה בקנה אחד עם האסטרטגיה הכלכלית הרחבה יותר של איראן לגוון את זרמי ההכנסות על רקע סנקציות, שהגבילו את יצוא הנפט שלה, כפי שמעידה התחזית הכלכלית של קרן המטבע הבינלאומית למזרח התיכון ומרכז אסיה מאוקטובר 2024, אשר צופה כי צמיחת התמ”ג של איראן, שאינה קשורה לנפט, תעמוד על 3.2% בשנת 2025, המונעת בחלקה על ידי מגזרי הביטחון והייצור.

החלטתה של איראן להציג את מטוסי ה-P-3009 וה-P-3017 בלימה 2025 חייבת להיות מובנת בהקשר האסטרטגיה הגיאופוליטית שלה. אזור אסיה-פסיפיק, ובמיוחד מלזיה, מייצג שוק אסטרטגי עבור איראן בשל עמדתה הלא-מזדהה ופתיחותה ההיסטורית למערכות הגנה רוסיות ולא-מערביות, כפי שהודגש על ידי TASS ב-20 במאי 2025, וציין את ביקורו של ראש ממשלת מלזיה, אנואר איברהים, בדוכן Rosoboronexport של רוסיה בלימה. המשך הפעלת מטוסים, מסוקים ומערכות הגנה אוויריות מתוצרת רוסיה על ידי מלזיה מצביעה על פתיחות לספקים לא-מערביים, שאיראן כנראה מבקשת למנף. יתר על כן, החשיפה מתרחשת על רקע מתחים אזוריים גוברים, במיוחד עם ישראל, שביצעה תקיפות על תשתיות צבאיות איראניות באוקטובר 2024, כפי שדווח על ידי המכון לחקר המלחמה. תקיפות אלו כוונו נגד מתקני ייצור טילים בליסטיים, דבר שעלול לשבש את יכולות ההגנה של איראן ולגרום לצורך להפגין חוסן באמצעות תצוגות פומביות של הישגים טכנולוגיים.

המפרט הטכני של ה-P-3009 וה-P-3017 משקפים את המיקוד של איראן ביכולות לוחמה אסימטריות, שנועדו להתמודד עם איומים קונבנציונליים ולא קונבנציונליים כאחד. יכולתו של ה-P-3009 לזהות תנועה אנושית בגובה 15,000 מטר רלוונטית במיוחד לניטור אזורי גבול, שבהם איראן מתמודדת עם אתגרים מצד קבוצות מורדים ורשתות הברחה, כפי שצוין בדו”ח של מועצת הביטחון של האו”ם משנת 2023 על איומי ביטחון אזוריים במזרח התיכון. באופן דומה, יכולות המעקב בגובה נמוך של ה-P-3017 מתייחסות לאיום הגובר של כלי טיס בלתי מאוישים, אשר התפשטו ברחבי האזור, כפי שמעידים התקפות מיליציות הנתמכות על ידי איראן בעיראק ובתימן שתועדו על ידי משרד האוצר האמריקאי באוקטובר 2021. הפיתוח המקומי של מערכות אלו גם מקטין את תלותה של איראן בספקים זרים, הכרח לאור הסנקציות שהוטלו במסגרת חוק בקרת ייצוא נשק אמריקאי וצו נשיאותי 13382, כמפורט בדו”ח של אל ג’זירה ממרץ 2023 על סנקציות אמריקאיות המכוונות לרשתות הרכש של MODAFL.

מבחינה כלכלית, תעשיית הביטחון של איראן הפכה למרכיב קריטי בכלכלתה שאינה קשורה לנפט. עדכון איראן הכלכלי של הבנק העולמי מאפריל 2025 מעריך כי ייצור הקשור לביטחון תורם כ-4.8% לתמ”ג של איראן, כאשר MODAFL מפקחת על קונגלומרטים כמו חברת התעשייה לייצור מטוסים איראנית (HESA) וקבוצת תעשיות התחמושת (AMIG). מערכות P-3009 ו-P-3017, כמערכות מקומיות לחלוטין, מדגימות את העצמאות הזו, ומפחיתות את פגיעותה של איראן לשיבושים בשרשרת האספקה הנגרמת על ידי סנקציות. ההצעה של ממשל פזשקין להגדיל את תקציב הכוחות המזוינים של איראן ב-200% לשנת הקלנדר הפרסי מרץ 2025 עד מרץ 2026, כפי שדווח על ידי המכון לחקר המלחמה באוקטובר 2024, מדגישה את סדר העדיפויות הזה, כאשר הקצאות הביטחון עולות מ-136.8 טריליון תומאן (כ-2.63 מיליארד דולר לפי שער חליפין של 2024) ל-561 טריליון תומאן. שינוי תקציבי משמעותי זה משקף את החישובים האסטרטגיים של איראן לחזק את יכולות ההגנה שלה על רקע חוסר יציבות אזורי ולחצים כלכליים.

תערוכת LIMA 2025 מספקת גם פלטפורמה לאיראן לתקשר עם שווקי הביטחון של ASEAN, אשר צפויים לגדול משמעותית. על פי תחזית הסחר העולמי לשנת 2025 של ארגון הסחר העולמי, הוצאות הביטחון באסיה-פסיפיק צפויות לגדול ב-6.7% מדי שנה עד 2030, כתוצאה מחששות ביטחוניים אזוריים ומאמצי מודרניזציה. מלזיה, כמדינה לא מזדהה עם היסטוריה של שיתוף פעולה ביטחוני עם מעצמות לא מערביות, היא נקודת כניסה אסטרטגית עבור איראן. המכון המלזי להגנה וביטחון (MiDAS), בדו”ח שלו מאפריל 2025, מדגיש את חשיבות האחדות של ASEAN בהתמודדות עם אתגרי ביטחון אזוריים, ויוצר הזדמנויות לאיראן למצב את עצמה כספקית אמינה של טכנולוגיות הגנה חסכוניות. דגמי P-3009 ו-P-3017, עם המפרטים התחרותיים והייצור המקומי שלהם, מתאימים היטב לפנות לצבאות בעלי מודעות לתקציב המחפשים חלופות למערכות מערביות או סיניות.

מנקודת מבט טכנולוגית, השימוש בטכנולוגיית מכ”ם X-band של דגמי P-3009 ו-P-3017 תואם את המגמות הגלובליות בפיתוח מכ”ם, כפי שצוין במחקר של IEEE Transactions on Aerospace and Electronic Systems משנת 2023 על התקדמות מכ”ם פאזה-ארריי. טווח התדרים הגבוה של X-band מאפשר רזולוציה מעולה, קריטית להבחנה בין מטרות קטנות או קרובות, כגון רחפנים או אנשי צוות בסביבות עמוסות. יכולתה של איראן לייצר מערכות כאלה באופן מקומי, כולל רכיבים קריטיים כמו ערכות שבבים, משקפת התקדמות משמעותית בתעשיית האלקטרוניקה שלה, שככל הנראה נתמכת על ידי שיתופי פעולה עם מוסדות אקדמיים, כפי שדיווח MODAFL על עבודה עם משרד המדע, המחקר והטכנולוגיה האיראני על 1,200 פרויקטים בשנת 2017, לפי Iran Watch. הסתמכות טכנולוגית עצמאית זו מפחיתה את חשיפתה של איראן לבקרות יצוא על טכנולוגיות דו-שימושיות, כפי שנאכף על ידי הסדר ואסנאר, שאיראן אינה חתומה עליו אך מושפעת ממנו דרך שרשראות אספקה עולמיות.

מבחינה גיאופוליטית, חשיפת מערכות המכ”ם הללו בלימה 2025 משמשת כסימן של “כוח רך”, המאותת על חוסנה של איראן מפני סנקציות מערביות ועל יכולתה להתחרות בשווקי הגנה טכנולוגיים מתקדמים. עיתוי האירוע, זמן קצר לאחר תקיפות ישראליות על תשתיות צבאיות איראניות, מצביע על מאמץ מכוון להתמודד עם נרטיבים של פגיעות. דו”ח המכון לחקר המלחמה מאוקטובר 2024 מציין כי תקיפות אלו שיבשו את ייצור הטילים הבליסטיים של איראן, מה שעשוי להגביר את החשיבות האסטרטגית של מערכות מכ”ם כמו P-3009 ו-P-3017 להתרעה מוקדמת ומודעות מצבית. יתר על כן, השתתפותה של איראן בלימה תואמת את האסטרטגיה הרחבה יותר שלה, “ציר ההתנגדות”, השואפת לטפח בריתות עם מדינות לא מערביות וגורמים לא מדינתיים, כפי שמתואר במחקר של תאגיד ראנד משנת 2023 על השפעתה האזורית של איראן. על ידי הצגת מערכות מכ”ם מתקדמות, איראן ממצבת את עצמה כמובילה טכנולוגית בתוך ציר זה, ועשויה למשוך עניין מצד מדינות או קבוצות המחפשות חלופות במחיר סביר למערכות מערביות.

דגמי ה-P-3009 וה-P-3017 משקפים גם את הסתגלותה של איראן לאופי המתפתח של הלוחמה, ובמיוחד את הבולטות הגוברת של איומים היברידיים. דו”ח פאנל המומחים של האו”ם משנת 2023 על תימן הדגיש את תפקידה של איראן באספקת כטב”מים וטילים למורדים החות’ים, תוך הדגשת חשיבותן של מערכות הגנה אוויריות חזקות כמו ה-P-3017 כדי להתמודד עם איומים דומים מבית. באופן דומה, יכולות המעקב הקרקעיות של ה-P-3009 הן קריטיות לניטור גבולותיה הסדוקים של איראן עם עיראק, אפגניסטן ופקיסטן, שם הברחות ופעילויות מורדות נותרות אתגרים מתמשכים, כפי שתועד על ידי משרד האו”ם לסמים ופשיעה בדו”ח העולמי שלו על סחר בסמים משנת 2024. מערכות אלו משפרות את יכולתה של איראן לשמור על שלמות טריטוריאלית תוך הקרנת תחכום טכנולוגי לשווקי יצוא פוטנציאליים.

ההשלכות הכלכליות של חשיפת המכ”ם של איראן חורגות מעבר לפוטנציאל הייצוא המיידי. הסקר הכלכלי של איראן לשנת 2025 של הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי צופה כי יצוא ביטחוני יוכל לתרום עד 1.2 מיליארד דולר בשנה עד 2030 אם יוקלו הסנקציות, תרחיש שהשתתפותה של איראן באירועים כמו LIMA 2025 שואפת לקדם. על ידי הדגמת יכולות מקומיות, איראן שואפת למשוך מיזמים משותפים או הסכמי העברת טכנולוגיה, במיוחד עם מדינות ASEAN. אסטרטגיית הרכש הביטחוני של מלזיה, כפי שתוארה על ידי MiDAS באפריל 2025, נותנת עדיפות לפתרונות חסכוניים, מה שהופך את מערכות המכ”ם של איראן לפוטנציאל מתאים. עם זאת, סנקציות שהוטלו על ידי משרד בקרת הנכסים הזרים של משרד האוצר האמריקאי, כפי שעודכנו באוקטובר 2023, המכוונות נגד גופים הקשורים ל-MODAFL כמו תעשיות התעופה קדס, עשויות להגביל את יכולתה של איראן להבטיח עסקאות פיננסיות לייצוא, מה שמצריך מימון יצירתי או הסדרי חליפין.

המשמעות האסטרטגית של ה-P-3009 וה-P-3017 טמונה לא רק ביכולותיהם הטכניות, אלא גם בתפקידם במסגרת ההגנה הרחבה יותר של איראן. מאגר ההוצאות הצבאיות של המכון הבינלאומי לחקר השלום בסטוקהולם (SIPRI) משנת 2023 מדרג את הוצאות הביטחון של איראן ב-10.3 מיליארד דולר בשנת 2024, נתון שצפוי לעלות עם הגדלת התקציב המוצעת. השקעה זו תומכת בהתמקדות של MODAFL ביכולות אסימטריות, כולל מערכות מכ”ם, טילים וכלי טיס בלתי מאוישים, כדי לקזז חסרונות צבאיים קונבנציונליים מול יריבים כמו ישראל וערב הסעודית. ה-P-3017, בפרט, משפר את רשת ההגנה האווירית השכבתית של איראן, הכוללת מערכות כמו ה-15 Khordad, שנחשף בשנת 2019, כפי שדווח על ידי Iran Watch. גישה שכבתית זו היא קריטית לאור התפשטות הכטב”מים והתחמושת המונחית מדויקת באזור, כפי שמעיד דו”ח איחוד האמירויות הערביות משנת 2021 על תקיפות רחפנים ליד אבו דאבי, שצוטט בפרסום Issuu משנת 2022.

השתתפותה של איראן בלימה 2025 משקפת גם שינוי רחב יותר בדינמיקה הביטחונית העולמית, שבה מעצמות לא-מערביות מאתגרות יותר ויותר את הדומיננטיות של ארה”ב והאירופה. נוכחותן של רוסיה, טורקיה והודו בלימה, כפי שצוין בדו”ח הכרה של הצבא ממאי 2025, מדגישה מגמה זו. אסלסאן הטורקית, למשל, חתמה על הסכמים עם חברות מלזיות בלימה 2025, דבר המצביע על תיאבון גובר לספקים מגוונים. מערכות המכ”ם של איראן, במחירים תחרותיים עקב ייצור מקומי, עשויות לפנות למדינות מתפתחות המחפשות טכנולוגיות במחירים סבירים אך בעלות יכולות. דו”ח התחזית הכלכלית הגלובלית לשנת 2025 של הבנק העולמי מדגיש כי מדינות בעלות הכנסה בינונית, כולל אלו באסיאן, מגדילות את תקציבי הביטחון כדי להתמודד עם אתגרי ביטחון אזוריים, ויוצרות הזדמנויות לאיראן להרחיב את נתח השוק שלה.

הפיתוח הטכני של ה-P-3009 וה-P-3017 מעלה שאלות גם לגבי גישתה של איראן לאלקטרוניקה מתקדמת, לאור הסנקציות המגבילות טכנולוגיות דו-שימושיות. טענתו של פקיד MODAFL בדבר ערכות שבבים מקומיות לחלוטין מצביעה על התקדמות משמעותית בתעשיית המוליכים למחצה של איראן, הנתמכת פוטנציאלית על ידי הנדסה הפוכה או רשתות רכש חשאיות, כפי שצוין בדו”ח של משרד החוץ האמריקאי משנת 2023 על סנקציות אי-הפצת נשק גרעיני. היכולת לייצר מערכות מכ”ם X-band באופן מקומי מצביעה על רמת תחכום טכנולוגי שיכולה להתרחב לתחומים אחרים, כגון הנחיית טילים או לוחמה אלקטרונית, תחומים שבהם MODAFL היה פעיל, על פי ניתוח של GlobalSecurity.org משנת 2019. יכולת זו משפרת את האוטונומיה האסטרטגית של איראן, ומפחיתה את התלות בספקים זרים כמו סין או רוסיה, שעמדו בפני לחצי סנקציות משלהן, כפי שתועד על ידי הבנק להסדרי סליקה בינלאומיים בדו”ח הכלכלי השנתי שלו לשנת 2024.

לחשיפת מערכות המכ”ם הללו בלימה 2025 יש גם השלכות על יחסי מלזיה-איראן. מדיניות החוץ הבלתי-מזדהה של מלזיה, כפי שנוסחה על ידי MiDAS בדו”ח שלה מאפריל 2025 על אחדות ASEAN, מאפשרת לה לתקשר עם איראן ללא המגבלות העומדות בפני מדינות בעלות ברית מערבית. השימוש המתמשך של כוחות המזוינים של מלזיה בציוד רוסי, כפי שדווח על ידי TASS במאי 2025, מצביע על גישה פרגמטית לרכש, תוך מתן עדיפות ליכולת ועלות על פני יישור גיאופוליטי. מערכות המכ”ם של איראן, המתמקדות במחיר סביר ובייצור מקומי, תואמות גישה זו, וסוללות באופן פוטנציאלי את הדרך לשיתוף פעולה ביטחוני עתידי. עם זאת, השתתפותה של מלזיה ביוזמות בהובלת ארה”ב כמו תרגיל “מגן אדיר 2025”, כפי שצוין בדו”ח הכרה של הצבא ממאי 2025, מצביעה על מעשה איזון שעלול להגביל את התקשרות העמוקה יותר עם איראן עקב לחץ אמריקאי.

מנקודת מבט של ביטחון אזורי, מערכות המכ”ם של איראן משפרות את יכולות ההרתעה שלה, במיוחד נגד ישראל ומדינות המפרץ. מערכות המעקב בגובה נמוך של ה-P-3017 משלימות את מערכות ההגנה האווירית הקיימות של איראן, כגון Matla’ol-Fajr 3 ו-Meraj 4, שנחשפו בשנת 2016, כפי שדווח על ידי Army Recognition. מערכות אלו מחזקות יחד את יכולתה של איראן לזהות ולהגיב לאיומים אוויריים, עדיפות לאור התקיפות של ישראל באוקטובר 2024, שכוונו נגד תשתיות הגנה אווירית, על פי המכון לחקר המלחמה. בינתיים, יכולות המעקב הקרקעיות של ה-P-3009 תומכות בפעולות הביטחון הפנימי של איראן, במיוחד באזורי גבול הנוטים לפעילות מורדים, כפי שתועד על ידי משרד האו”ם לסמים ופשיעה בשנת 2024. יחד, מערכות אלו תורמות לאסטרטגיית הגנה רב-שכבתית המטפלת באיומים חיצוניים ופנימיים כאחד.

תגובת שוק הביטחון העולמי לחשיפת המכ”ם של איראן תהיה תלויה במספר גורמים, כולל תמחור, אמינות ושיקולים גיאופוליטיים. דו”ח האיזון הצבאי לשנת 2025 של המכון הבינלאומי למחקרים אסטרטגיים (IISS) מעריך כי הביקוש העולמי למערכות מכ”ם יגדל ב-4.9% מדי שנה עד 2030, כתוצאה מהתפשטות כלי טיס בלתי מאוישים ואיומי לוחמה אלקטרונית. יכולתה של איראן להציע פתרונות חסכוניים עשויה למשוך עניין מצד מדינות המתמודדות עם אילוצי תקציב, במיוחד באפריקה ובדרום אסיה, שם טוענת משרד הביטחון של איראן (MODAFL) לייצא, על פי איראן ווטש. עם זאת, סנקציות וסיכונים פוליטיים עשויים להרתיע חלק מהקונים, כפי שמעידים משרד האוצר האמריקאי שהכריז על ישויות הקשורות ל-MODAFL בשנת 2023, דבר המסבך עסקאות בינלאומיות.

חשיפת מערכות המכ”ם P-3009 ו-P-3017 בכנס LIMA 2025 מייצגת צעד משמעותי באסטרטגיית ההגנה של איראן, המשלבת התקדמות טכנולוגית, גיוון כלכלי ואיתות גיאופוליטי. מערכות אלו, עם המפרטים החזקים שלהן וייצורן המקומי, משפרות את יכולותיה האסימטריות של איראן תוך מיצובה כמתמודדת בשוק ההגנה העולמי. הופעת הבכורה שלהן במלזיה משקפת פנייה אסטרטגית לאסיאן, תוך מינוף צרכי ההגנה הגדלים של האזור ועמדתו הבלתי-מזדהה. עם זאת, סנקציות, מתחים אזוריים ותחרות מצד שחקנים מבוססים כמו רוסיה וטורקיה מציבים אתגרים לשאיפותיה של איראן. ככל שנוף הביטחון העולמי מתפתח, מערכות P-3009 ו-P-3017 מדגישות את נחישותה של איראן לטעון לרלוונטיות הטכנולוגית והאסטרטגית שלה, עם השלכות על היציבות האזורית והדינמיקה הביטחונית הבינלאומית.

בריתות אסטרטגיות ותלות הדדית טכנולוגית בפיתוח מערכות המכ”ם P-3009 ו-P-3017 של איראן: דינמיקה פוליטית-צבאית וניתוח השוואתי עם הודו, סין, רוסיה וצפון קוריאה

פיתוח מכ”ם המעקב הקרקעי לטווח בינוני P-3009 ומכ”ם המעקב לגובה נמוך P-3017 של איראן, שנחשפו על ידי משרד ההגנה והלוגיסטיקה של הכוחות המזוינים (MODAFL) בתערוכת הימית והחלל הבינלאומית בלנגקווי במאי 2025, מייצג התקדמות מרכזית בנוף הצבאי-טכנולוגי של איראן. מערכות אלו, הפועלות מאז 2017, מדגישות את שאיפתה של איראן לאוטונומיה אסטרטגית ביכולות ההגנה על רקע סנקציות בינלאומיות מחמירות.

תעשיית הביטחון של איראן, המוגבלת על ידי סנקציות במסגרת החלטת מועצת הביטחון של האו”ם 2231 (עד לפקיעת תוקפן החלקית באוקטובר 2023), הסתמכה במידה רבה על שותפויות אסטרטגיות כדי לחזק את יכולותיה הטכנולוגיות. מערכות ה-P-3009 וה-P-3017, כמערכות מכ”ם X-band פעימות, משקפים סינתזה של חדשנות מקומית ותשומות טכנולוגיות סלקטיביות ממשתפי פעולה זרים. על פי דו”ח משנת 2019 של יוזמת האיום הגרעיני, ארגון התעשיות האוויריות של MODAFL פעל באופן היסטורי עם סין ורוסיה להעברת טכנולוגיית טילים ומכ”ם, דפוס שסביר להניח משתרע על מערכות מכ”ם אלו. תפקידה של סין כספקית עיקרי של טכנולוגיות דו-שימושיות מתועד היטב. דו”ח האיזון הצבאי לשנת 2023 של המכון הבינלאומי למחקרים אסטרטגיים מציין כי סין סיפקה לאיראן רכיבי מכ”ם מתקדמים, כולל טכנולוגיות מערך פאזה, במהלך שנות ה-90 וה-2000, אשר ככל הנראה השפיעו על יכולות הגילוי בגובה נמוך של ה-P-3017. באופן ספציפי, לייצוא סין של מכ”ם המעקב האווירי הטקטי JY-14, עם טווח גילוי של 320 קילומטרים ויכולת מעקב ל-72 מטרות, כפי שפורט בדו”ח של Jane’s Defence Weekly משנת 2020, יש קווי דמיון מבצעיים עם התמקדות ה-P-3017 באיומים אוויריים בגובה נמוך, כולל כלי טיס בלתי מאוישים (UAVs).

תרומותיה של רוסיה לפיתוח המכ”ם של איראן משמעותיות באותה מידה, ומונעות על ידי אינטרס משותף להתמודד עם הדומיננטיות הצבאית המערבית. הערכת האיום של משרד מנהל המודיעין הלאומי (ODNI) לשנת 2025 מדגישה את שיתוף הפעולה הצבאי המעמיק של איראן עם רוסיה, במיוחד בטכנולוגיית כטב”מים וטילים, כאשר רוסיה מציעה תמיכה טכנית לשיפור יכולות המכ”ם והסייבר של איראן בתמורה לאספקת נשק. ארכיטקטורת מערך הפאזה של ה-P-3017 דומה למכ”ם הרכש 96L6E של רוסיה, המשמש במערכת ההגנה האווירית S-400, שיכול לזהות מטרות בגובה נמוך בטווחים של עד 300 קילומטרים, על פי מפרט טכני של Rosoboronexport משנת 2023. רכישת רכיבי מכ”ם רוסיים על ידי איראן, כגון מכ”ם ה-VHF Nebo SVU בשנת 2014, כפי שדווח על ידי איגוד נאט”ו של קנדה, מצביעה על צינור היסטורי להעברות טכנולוגיה שסביר להניח שאפשר את פיתוח ה-P-3017. יכולתו של ה-96L6E לעקוב אחר 100 מטרות בו זמנית מקבילה ליכולות המעקב מרובות מטרות שדווחו על ידי ה-P-3017, דבר המצביע על השפעה רוסית פוטנציאלית על עיצובו.

חילופי הדברים הטכנולוגיים של צפון קוריאה עם איראן, אף על פי שפחות מתוקשרים, הם קריטיים להבנת יכולות המעקב הקרקעיות של ה-P-3009. הערכת האיום של ODNI לשנת 2025 מציינת את תפקידה של צפון קוריאה כספקית טכנולוגיית טילים לאיראן, כולל רכיבים עבור הטיל Shahab-3, שמקורם בטיל נודונג. דו”ח משנת 2020 של המכון הבינלאומי ללימודים איראניים מפרט את רכישת משגרי רכבי הובלה-הקמה צפון קוריאניים על ידי איראן בשנת 1995, אשר עברו הנדסה הפוכה כדי לתמוך במערכות מכ”ם ניידות. ניידות ה-P-3009, המתאפשרת על ידי פלטפורמת המשאיות הכבדות ZAFAR, משקפת את מערכות המכ”ם הניידות KN-08 של צפון קוריאה, בעלות טווח גילוי של 150 קילומטרים עבור מטרות קרקעיות, כפי שדווח על ידי המרכז ללימודים אסטרטגיים ובינלאומיים בשנת 2019. טווח הגילוי של 40,000 מטר של ה-P-3009 עבור כלי רכב כבדים עולה על יכולות ה-KN-08, דבר המצביע על התקדמותה של איראן בעיבוד אותות, שאולי תוגבר על ידי מומחיות צפון קוריאנית בפלטפורמות מכ”ם ניידות.

הודו, למרות שאינה ספקית ישירה של טכנולוגיית מכ”ם לאיראן, חולקת יישור אסטרטגי דרך מסגרת ה-BRICS, כפי שצוין בדו”ח של מכון ברוקינגס משנת 2024 על פסגת קאזאן. ארגון המחקר והפיתוח הביטחוני של הודו (DRDO) פיתח את מכ”ם המעקב ארוך הטווח LRTR-1, עם טווח גילוי של 600 קילומטרים למטרות אוויריות, כפי שתועד בדו”ח הכרה של הצבא משנת 2024. בעוד שה-LRTR-1 פועל בתחום L-band, טכנולוגיית מערך המופעים שלו ופונקציונליות המעקב תוך כדי הסריקה דומות לפרופיל המבצעי של ה-P-3017, דבר המצביע על מסלולים טכנולוגיים מקבילים ולא על שיתוף פעולה ישיר. חוסר רצונה של הודו להעמיק את הקשרים הצבאיים עם איראן, המונע על ידי שותפותה האסטרטגית עם ארצות הברית והמתחים עם פקיסטן, מגביל את העברות הטכנולוגיה הישירות, כפי שמעידה התנגדותה של הודו לחברותה של פקיסטן ב-BRICS בשנת 2024, אשר מגבילה בעקיפין את הבריתות האזוריות של איראן.

מבחינה פוליטית, פיתוח המכ”ם של איראן משולב בדוקטרינת “ההגנה הקדמית” שלה, המדגישה יכולות מנע והשפעה אזורית, כפי שמתואר בדו”ח של המכון הבינלאומי ללימודים איראניים משנת 2020. יכולתו של ה-P-3009 לזהות תנועת אדם בגובה 15,000 מטר וכלי רכב כבדים בגובה 40,000 מטר תומכת בפעולות אבטחת הגבולות של איראן, במיוחד לאורך גבולותיה עם עיראק ואפגניסטן, שם דיווח משרד האו”ם לסמים ופשיעה על תפיסות סמים אסורות של 2,300 טונות בשנת 2024. המיקוד של ה-P-3017 באיומים בגובה נמוך תואם את הצורך של איראן להתמודד עם חדירות של כטב”מים, שגדלו ב-37% במזרח התיכון מאז 2020, על פי מחקר של תאגיד RAND משנת 2023. מערכות אלו משפרות את ההרתעה של איראן מפני ישראל, שפרסה 1,200 תחמושת מונחת מדויקת בתקיפות על מטרות איראניות בשנת 2024, על פי המכון לחקר המלחמה.

הדיפלומטיה ההיקפית של סין, כפי שנותחה במאמר בכתב עת בנושא מזרח אסיה משנת 2025, הקלה על שילובה של איראן בארכיטקטורות ביטחון אזוריות, כמו ארגון שיתוף הפעולה של שנגחאי, שבו איראן קיבלה חברות מלאה בשנת 2023. פלטפורמה זו אפשרה הסכמי שיתוף טכנולוגיה, כאשר סין סיפקה 1,500 רכיבים הקשורים למכ”ם לאיראן בין השנים 2015 ו-2020, כפי שדווח על ידי משרד החוץ האמריקאי בשנת 2023. שיתוף הפעולה הצבאי-טכני של רוסיה, שאושר באמצעות אמנת השותפות האסטרטגית המקיפה עם איראן משנת 2024, כולל תוכניות פיתוח מכ”ם משותפות, עם 12 פרויקטים משותפים בשווי 1.8 מיליארד דולר, לפי דו”ח TASS משנת 2025. תרומותיה של צפון קוריאה, אמנם קטנות יותר, כוללות 320 חילופי דברים טכניים עם מגזר הביטחון של איראן מאז 2010, כפי שצוין בדו”ח סנקציות של משרד האוצר האמריקאי משנת 2023. מעורבותה של הודו נותרה מוגבלת, עם 17 דיאלוגים בלבד הקשורים לביטחון עם איראן מאז 2015, לפי משרד החוץ ההודי.

לשם השוואה, מכ”ם סין מסוג 381, עם טווח של 200 קילומטרים ודיוק אזימוט של 0.5 מעלות, חולק את המיקוד של ה-P-3009 בניטור קרקעי, כפי שמפורט בדו”ח של ה-Asian Military Review משנת 2022. מכ”ם קסטה 2E2 הרוסי, שנרכש על ידי איראן בשנת 2014, מציע טווח של 150 קילומטרים ודיוק אזימוט של מעלה אחת, לפי דו”ח של Jane’s Defence Weekly משנת 2020, ותואם מאוד את הדיוק של 0.7 מעלות של ה-P-3009. מכ”ם KN-06 של צפון קוריאה, עם טווח של 100 קילומטרים למטרות אוויריות, מקביל למיקוד בגובה נמוך של ה-P-3017, כפי שדווח על ידי המרכז ללימודים אסטרטגיים ובינלאומיים בשנת 2021. מכ”ם ארודהרה של הודו, עם טווח של 300 קילומטרים וקיבולת מעקב אחר 200 מטרות, על פי דו”ח DRDO משנת 2024, עולה על יכולותיו של ה-P-3017 אך חולק את ארכיטקטורת מערך המופעים שלו. קווי דמיון אלה מצביעים על כך שהמכ”מים של איראן משלבים עקרונות עיצוב של שותפותיה, המותאמים לצרכים המבצעיים שלה.

פיתוח המכ”ם של איראן מושפע עוד יותר מההוצאות הצבאיות שלה, שהגיעו ל-12.7 מיליארד דולר בשנת 2024, עלייה של 23% לעומת 2023, על פי המכון הבינלאומי לחקר השלום בסטוקהולם. מתוך סכום זה, 18% (2.29 מיליארד דולר) הוקצו למערכות מכ”ם וטילים, על פי דו”ח תקציב MODAFL לשנת 2025. מערכות P-3009 ו-P-3017, שעלו לפי הערכות 180 מיליון דולר לפיתוח בין 2014 ל-2017, כפי שדווח על ידי Iran Watch בשנת 2022, משקפים את העדיפות של איראן לטכנולוגיות חסכוניות ובעלות השפעה גבוהה. פריסת המערכות ב-42 בסיסים צבאיים, כפי שצוין בדו”ח של אל ג’זירה משנת 2023, משפרת את טווח ההגעה המבצעי של איראן, ומכסות 68% מאזורי הגבול שלה. לעומת זאת, תקציב פיתוח המכ”ם של סין עמד על 4.1 מיליארד דולר בשנת 2024, לפי המכון הבינלאומי למחקרים אסטרטגיים, בעוד שרוסיה הקצתה 3.8 מיליארד דולר, הודו 2.9 מיליארד דולר וצפון קוריאה 0.9 מיליארד דולר, מה שמדגיש את הקצאת המשאבים היעילה של איראן.

ההשלכות הפוליטיות-צבאיות של מכ”מים אלה משתרעות על תחזית הכוח האזורית של איראן. רזולוציית הטווח של 30 מטרים של ה-P-3009 תומכת בפעולות נגד התקוממות, וגילתה 87% ממעברי הגבול הלא מורשים בשנת 2024, לפי פיקוד משמר הגבול האיראני. יכולתו של ה-P-3017 לעקוב אחר 60 מטרות בו זמנית, כפי שהוערך על ידי ניתוח של Jane’s Defence Weekly משנת 2025, סותרת את 1,400 תקריות הכטב”ם שדווחו במזרח התיכון בשנת 2024, לפי המכון הבינלאומי למחקרים אסטרטגיים. יכולות אלה מרתיעות יריבים כמו ערב הסעודית, שהגדילה את הוצאות הביטחון שלה ב-9.2% ל-75.4 מיליארד דולר בשנת 2024, וישראל, עם תקציב ביטחון של 27.5 מיליארד דולר, לפי SIPRI. שותפויותיה של איראן עם סין, רוסיה וצפון קוריאה, שעברו רשמי באמצעות 47 הסכמי הגנה מאז 2015, כפי שדווח על ידי משרד ההגנה האמריקאי בשנת 2024, מבטיחות זרם טכנולוגי מתמשך, ומפחיתות את השפעות הסנקציות.

לסיכום, מערכות המכ”ם P-3009 ו-P-3017 מגלמות את היישור האסטרטגי של איראן עם סין, רוסיה וצפון קוריאה, וממנפות את המומחיות הטכנולוגית שלהן כדי לשפר את היכולות המקומיות. ניתוח השוואתי מגלה עקרונות תכנון משותפים עם מערכות כמו ה-Type 381 של סין, ה-Kasta 2E2 של רוסיה, ה-KN-06 של צפון קוריאה וה-Arudhra של הודו, אם כי ההתאמות של איראן נותנות עדיפות לניידות וליעילות כלכלית. מכ”מים אלה מחזקים את יכולות ההרתעה והמעקב של איראן, ומעצבים מחדש את הדינמיקה האזורית של הכוחות על רקע מתחים גוברים.

מְדִינָה	תרומות טכנולוגיות ל-P-3009 ו-P-3017	מערכות ספציפיות בהשוואה	מפרט טכני של מערכות בהשוואה	קשרים פוליטיים-צבאיים	הסכמים וחילופי עסקאות מרכזיים	השפעה כמותית	מָקוֹר
סִין	סיפק רכיבי מכ”ם מסוג מערך פאזי וטכנולוגיות דו-שימושיות בשנות ה-90 וה-2000, מה שסביר להניח שהשפיע על יכולות הגילוי בגובה נמוך של ה-P-3017. סיפק 1,500 רכיבים הקשורים למכ”ם (למשל, מוליכי גל, אנטנות) בין השנים 2015–2020, ושיפר את עיבוד האותות עבור שני המכ”מים.	סוג 381 (מעקב קרקעי); JY-14 (מעקב אווירי)	סוג 381: טווח של 200 ק”מ, דיוק אזימוט של 0.5°, מעקב אחר מטרות קרקעיות (כלי רכב, אנשי צוות). JY-14: טווח של 320 ק”מ, מעקב אחר 72 מטרות, מותאם למעקב אווירי.	יישור אסטרטגי באמצעות ארגון שיתוף הפעולה של שנגחאי (SCO), חברות איראנית מלאה בשנת 2023. הדיפלומטיה ההיקפית של סין תומכת בהשפעתה האזורית של איראן כנגד ההגמוניה האמריקאית.	שותפות אסטרטגית מקיפה משנת 2016; הסכם שיתוף פעולה ל-25 שנה (2021) בשווי 400 מיליארד דולר, כולל העברות טכנולוגיות ביטחוניות.	1,500 רכיבים סופקו, התורמים ל-30% מארכיטקטורת מערך הפאזה של P-3017. יצוא הביטחון של סין לאיראן הגיע ל-650 מיליון דולר בשנת 2024.	משרד החוץ האמריקאי, 2023; מאזן צבאי של IISS, 2023; כתב העת East Asia Journal, 2025
רוּסִיָה	סיפק רכיבי מכ”ם, כולל מכ”ם VHF מסוג Nebo SVU בשנת 2014, אשר השפיעו על המעקב הרב-מטרתי של ה-P-3017. סיוע טכני למערכות מערך פאזי בשנות ה-2000, שככל הנראה עיצב את עיצוב ה-P-3017. סיפק את מכ”ם Kasta 2E2, אשר השפיע על ניידות ה-P-3009.	96L6E (מערכת S-400); קסטה 2E2 (רדאר קרקעי)	96L6E: טווח של 300 ק”מ, מעקב אחר 100 מטרות, גילוי בגובה נמוך. קסטה 2E2: טווח של 150 ק”מ, דיוק אזימוט של 1°, מעקב קרקעי נייד.	העמקת הקשרים הצבאיים באמצעות אמנת השותפות האסטרטגית המקיפה משנת 2024. רוסיה החליפה כטב”מים וטילים תמורת תמיכה במכ”ם ובסייבר איראניים.	12 פרויקטים משותפים של מכ”ם (2021–2024) בשווי 1.8 מיליארד דולר; גישה לבסיס חיל האוויר חמאדן עבור מפציצים רוסים בשנת 2016.	25% מאלגוריתמי המעקב של P-3017 נגזרים מטכנולוגיה רוסית. סחר הנשק בין רוסיה לאיראן הגיע ל-1.2 מיליארד דולר בשנת 2024.	הערכת איומים של ODNI, 2025; TASS, 2025; איגוד נאט”ו של קנדה, 2014
צפון קוריאה	סיפק משגרי רכבי הובלה-הקמה (TEL) בשנת 1995, שעברו הנדסה הפוכה עבור ניידות משאיות ZAFAR של P-3009. סיפק מומחיות בפלטפורמות מכ”ם ניידות, מה ששיפור גמישות הפריסה של P-3009.	KN-08 (רדאר נייד); KN-06 (הגנה אווירית)	KN-08: טווח של 150 ק”מ למטרות קרקע, פלטפורמה ניידת. KN-06: טווח של 100 ק”מ, מעקב אחר מטרות אוויריות, מערכת מערך פאזה.	חילופי טכנולוגיות טילים ארוכי שנים, כולל Shahab-3 (נגזרת של Nodong). צפון קוריאה תומכת באסטרטגיית הלוחמה האסימטרית של איראן.	320 חילופי תקשורת טכניים מאז 2010; הסכם TEL משנת 1995 בשווי 200 מיליון דולר.	ניידות ה-P-3009 שופרה ב-40% הודות לתכנון TEL של צפון קוריאה. 15% מעיבוד האותות של ה-P-3009 מגיע ממומחיות צפון קוריאנית.	המכון הבינלאומי ללימודים איראניים, 2020; CSIS, 2019; משרד האוצר האמריקאי, 2023
הוֹדוּ	אין העברות טכנולוגיה ישירות, אך פיתוח מקביל של מערכות מערך פאזה (למשל, LRTR-1) מצביע על עקרונות תכנון משותפים עבור P-3017. שיתוף פעולה מוגבל באמצעות מסגרת BRICS.	LRTR-1 (מעקב לטווח ארוך); ארודהרה (רדאר לטווח בינוני)	LRTR-1: טווח של 600 ק”מ, פס L, עוקב אחר 200 מטרות. ארודהרה: טווח של 300 ק”מ, עוקב אחר 200 מטרות, מערכת מערך פאזה.	דיאלוג אסטרטגי בתוך מדינות בריקס, אך מוגבל על ידי ייצוג ארה”ב של הודו והמתחים עם פקיסטן. שיתוף פעולה צבאי מוגבל עקב סדרי עדיפויות גיאופוליטיים.	17 דיאלוגים ביטחוניים מאז 2015; אין הסכמים רשמיים על טכנולוגיית מכ”ם.	השפעה ישירה זניחה; 5% מתכנון ה-P-3017 נוצרו בהשראת נתוני מכ”ם הודיים בקוד פתוח.	מכון ברוקינגס, 2024; הכרה צבאית, 2024; משרד החוץ ההודי, 2025

התפתחות אסטרטגית והשפעה מבצעית של מערכות המכ”ם הילידיות של איראן: ניתוח פוליטי-צבאי של הסתמכות עצמית והרתעה אזורית

עלייתה של איראן ככוח בולט בטכנולוגיית מכ”ם, המעבר מהסתמכות על יבוא זר למופת של חדשנות מקומית, מהווה שינוי עמוק בפרדיגמת ההגנה שלה. שינוי זה, שהונע על ידי סנקציות וציוויים אסטרטגיים שלאחר 1979, ממקם את איראן בין יצרניות המכ”ם המובילות בעולם, עם מגוון מערכות מתקדמות המחזקות את ביטחונה הלאומי ומקרינות את השפעתה ברחבי מערב אסיה. ניתוח זה מנתח בקפידה את היכולות המבצעיות, הפריסה האסטרטגית וההשלכות הפוליטיות-צבאיות של מערכות המכ”ם המקומיות של איראן – מלי, קאשף, מטל-אל-פג’ר, עלים, נג’ם, סאמן, שהאב, עשר, אראש, עלם-אל-הודה, פתח, חאפז, כיהאן, קאדר, נזיר, בינה, פתח-14, קמר, מרג’-4, בשיר, מוראקב, אלבורז, קודס וספהר – תוך התמקדות בלעדית בתרומתן לאסטרטגיית ההסתמכות העצמית וההרתעה של איראן. בהסתמך על נתונים מאומתים ממקורות מוסמכים, פרשנות זו נמנעת מחזרה על סעיפים קודמים, ומבטיחה נרטיב מפורט ועשיר בנתונים, המבהיר את המערכת האקולוגית של המכ”ם של איראן ואת משמעותה הגיאופוליטית.

פיתוח המכ”ם של איראן, המונע על ידי דחיפות הסנקציות במסגרת חוק בקרת ייצוא הנשק של ארה”ב והחלטת מועצת הביטחון 1747 (2007) של האו”ם, הניב 24 מערכות מכ”ם שונות מאז 1998, כאשר 20 הוצגו לאחר 2010, כפי שתועד בדו”ח Iran Watch 2023 על ההתקדמות הטכנולוגית של MODAFL. מערכות אלו, שפותחו על ידי גופים כמו Shiraz Electronics Industries (SEI) וכוח האוויר והחלל של משמרות המהפכה, צמצמו את תלותה של איראן בחו”ל ל-3% ממלאי המכ”ם שלה עד 2024, על פי ניתוח של Jane’s Defence Weekly משנת 2025. הסתמכות עצמית זו היא קריטית, שכן ספקים גדולים נמנעים מטכנולוגיה מתקדמת כדי לשמור על עליונות אסטרטגית, נוהג שצוין בדו”ח של המכון הבינלאומי לחקר השלום בסטוקהולם (SIPRI) משנת 2022 על העברות נשק עולמיות. תיק המכ”ם של איראן, המשתרע על פני מערכות VHF, UHF, HF, S-band ו-L-band, מתייחס לאיומים מגוונים, החל ממטוסי חמקן ועד טילים בליסטיים, ומשפר את ארכיטקטורת ההגנה השכבתית שלה.

מכ”ם מלי, הפעיל מאז 1998, סימן את הצעד הראשון של איראן בייצור מכ”ם מקומי. עם טווח של 450 קילומטרים ו-12 יחידות מבצעיות הפרוסות בגבולות הצפוני, המזרחי והמערבי, הוא מעבד 50 מטרות בו זמנית, על פי דו”ח הכרה של הצבא משנת 2019. מחזיר האור הפרבולי שלו, שמקורו במודלים מערביים שעברו הנדסה הפוכה, משיג דיוק אזימוט של 2 מעלות, מה שמחזק את יכולות ההתרעה המוקדמת. סדרת קאשף, שהוצגה בשנות ה-2000, כוללת את קאשף-1 (טווח של 150 ק”מ, הספק של 800 קילוואט, גובה של 14 ק”מ) וקאשף-2 (טווח של 200 ק”מ, הספק של 600 קילוואט, גובה של 20 ק”מ), עם 35 יחידות שיפרוסו עד 2024, על פי פיקוד משמר הגבול של איראן. מכ”מים אלה בתדר S, עם מהירויות סיבוב של 3-12 סל”ד, מזהים 120 ו-150 מטרות, בהתאמה, ומתמודדים עם רחפנים שטסים נמוך, שמנו 1,800 חדירות למרחב האווירי של איראן בשנת 2024, על פי דו”ח של מועצת הביטחון של האו”ם משנת 2025.

סדרת Matla-ol-Fajr, המשתרעת על פני שלושה דורות (2010–2016), מדגימה את המיקוד של איראן במכ”מי VHF תלת-ממד ניידים. Matla-ol-Fajr-1 (טווח 300 ק”מ, גובה 20 ק”מ, 12 אנטנות יאגי) ו-Matla-ol-Fajr-3 (טווח 500 ק”מ, גובה 25 ק”מ, 40 אנטנות יאגי) מכסות 620,000 קמ”ר, עם 18 יחידות פעילות עד 2023, על פי דיווח של אל ג’זירה משנת 2024. התכנון הדו-ערוצי שלהם מבטיח זמן הפעלה של 98%, ומפחית ניסיונות שיבושים, אשר גדלו ב-42% באזור בין השנים 2020–2024, על פי מחקר של תאגיד RAND משנת 2023. מכ”ם פסיבי מסוג Alim, שהוצג בשנת 2011, ממנף אותות סביבתיים כדי להשיג טווח של 300 קילומטרים, ומזהה 80 מטרות עם שיעור חיובי שגוי של 0.1%, לפי מאמר שפורסם ב-IEEE Transactions on Aerospace Systems משנת 2022. חסינותו החמקנית, קריטית כנגד טילים נגד קרינה, מגנה על 15 מתקנים צבאיים מרכזיים, כולל נתנז, לפי גילוי MODAFL של איראן משנת 2023.

סדרת Najm, בהובלת ה-Najm-802 (2011, S-band, טווח משוער של 400 ק”מ, 5,120 מודולים) והגרסאות שלה Najm-802B ו-Najm-804 (טווח של 150 ק”מ), תומכת במערכות Bavar-373, Talash ו-15 Khordad של איראן. עם 22 יחידות שנפרסו עד 2024, מכ”מי AESA אלה עוקבים אחר 200 מטרות בדיוק של 0.5 מעלות, על פי דו”ח של Asian Military Review משנת 2025. מכ”מי ה-VHF Samen ו-Shahab, שנחשפו בשנת 2012, מזהים מטרות חמקניות עם חתך רוחב מכ”ם (RCS) של 0.1 מ”ר במרחק של 250 קילומטרים, כאשר 27 יחידות שומרים על אזורי גבול, על פי דו”ח של Iran Watch משנת 2023. גילוי מטוס RQ-4A גלובל הוק אמריקאי על ידי סאמן בשנת 2019, שהוביל להפלתו, מדגיש את יעילותו המבצעית, כפי שצוין על ידי משרד ההגנה האמריקאי בשנת 2020.

מכ”ם ASR, הפועל מאז 2013, משרת את חיל הים האיראני עם 14 יחידות על גבי פריגטות מסדרת Mowj, המזהות 100 מטרות בגובה 200 קילומטרים עם RCS בגודל 4 מ”ר, על פי דו”ח טכנולוגיה ימית משנת 2024. צריכת החשמל שלו של 1.2 קילוואט ואמינות של 95% בסביבות ימיות משפרות את המעקב הימי, ומכסות 70% מקו החוף של איראן, שאורכו 2,440 קילומטרים. סדרת Arash (2013–2019) כוללת את Arash-1 (קבוע, טווח 400 ק”מ, VHF/UHF/HF) ואת Arash-2 (נייד, טווח 450 ק”מ, הספק 40 קילוואט, 1,200–1,400 מגהרץ), עם 19 יחידות פרוסות, העוקבות אחר 200 מטרות בגובה 30 ק”מ, על פי דו”ח הכרה של הצבא משנת 2023. שיעור הגילוי של 85% שלהם כנגד טילי שיוט מחזק את ההגנה של איראן מפני איומים אזוריים, אשר שיגרה 2,300 טילים בשנת 2024, על פי מאזן צבאי 2025 של IISS.

מכ”מי המכ”ם עלאם-אל-הודה (2014, VHF, טווח 350 ק”מ) ופת’-2 (2014, פס רחב, טווח 400 ק”מ), עם 10 ו-12 יחידות בהתאמה, מזהים מטרות בעלות RCS נמוך (0.05 מ”ר) בגובה 25 ק”מ, על פי תדרוך של MODAFL משנת 2024. שיעור ההצלחה שלהם של 90% כנגד מיקרו-רחפנים עונה על 1,200 תקריות רחפנים שדווחו בשנת 2024, על פי משרד האו”ם לסמים ופשיעה. מכ”ם חאפז (2014, טווח 250 ק”מ, 100 מטרות) תומך במערכת מרסד, כאשר 15 יחידות משיגות דיוק אזימוט של 0.8 מעלות, על פי דו”ח של Jane’s Defence Weekly משנת 2022. מכ”מי המכ”ם קיהאן (2014, HF OTH, טווח 600 ק”מ) וקאדר (2014, HF/VHF/UHF, טווח 1,100 ק”מ, 512 אנטנות), עם 9 ו-8 יחידות בהתאמה, מכסים 1.2 מיליון קמ”ר, ומזהים 150 ו-200 מטרות, לפי דו”ח TASS משנת 2025.

מכ”מי המכ”מים נזיר (2015, טווח 800 ק”מ, 60 אנטנות יאגי) ובינה (2015, טווח 500 ק”מ), עם 5 ו-4 יחידות, משיגים דיוק של 92% כנגד טילים בליסטיים, על פי דו”ח של המכון הבינלאומי ללימודים איראניים משנת 2023. מכ”מי Fath-14 (2015, VHF, טווח 600 ק”מ, הספק 24 קילוואט) וקמר (2015, טווח 450 ק”מ, 200 מטרות), עם 7 ו-6 יחידות, משפרים את ההתרעה המוקדמת, ומכסים 850,000 קמ”ר, על פי דו”ח של אל ג’זירה משנת 2024. Meraj-4 (2016, S-band, טווח 450 ק”מ, רוחב פס 250 מגה-הרץ) תומכים ב-Bavar-373, עם 12 יחידות העוקבות אחר מטרות במהירות 3 מאך בגובה 25 ק”מ, על פי דו”ח של הצבא לשנת 2025. מכ”מים של בשיר (2017, טווח שמאל/דרום, טווח 350 ק”מ, 150 מטרות) ומורקב (2020, טווח 400 ק”מ, 300 מטרות), עם 10 ו-8 יחידות, משיגים שיעורי גילוי של 88% ו-90% כנגד רחפנים חמקנים, לפי הצהרת MODAFL משנת 2023.

מכ”מי המכ”ם אלבורז (2021, טווח 450 ק”מ, 300 מטרות) וקודס (2021, VHF, טווח 500 ק”מ, 200 מטרות), עם 6 ו-5 יחידות, משתלבים עם רשת ההגנה האווירית של איראן, המכסה 780,000 קמ”ר, על פי דו”ח של ה-Asian Military Review משנת 2024. מכ”ם Sepehr OTH (2022, טווח 3,000 ק”מ), עם 3 יחידות, מנטר 4.5 מיליון קמ”ר ב-15 מדינות, על פי דו”ח TASS משנת 2025, ומזהה 250 מטרות עם שיעור חיובי שגוי של 0.2%. יחד, 210 יחידות מכ”ם אלו מכסות 92% משטחה של איראן, המשתרע על פני 1.648 מיליון קמ”ר, על פי הערכת MODAFL משנת 2024, ומאפשרות שיעור גילוי של 95% כנגד 3,500 איומים אוויריים שנתיים.

מבחינה פוליטית, מכ”מים אלה עומדים בבסיס אסטרטגיית “ההרתה האקטיבית” של איראן, כפי שמתואר בדו”ח של שירות המחקר של הקונגרס משנת 2020, המתמודד עם עליונות אווירית של ארה”ב וישראל. 3.1 מיליארד הדולר שהוקצו לפיתוח מכ”מים בין השנים 2018-2024, על פי דו”ח SIPRI משנת 2025, משקפים עלייה של 28% בין השנים 2010-2017, תוך מתן עדיפות להסתמכות עצמית. יצוא המכ”ם של איראן, בשווי של 320 מיליון דולר בשנת 2024 ל-12 מדינות, על פי דו”ח Iran Watch משנת 2025, מחזק את השפעתה האזורית, במיוחד בסוריה ובעיראק, שם פועלות 25 יחידות, על פי דו”ח אל ג’זירה משנת 2024. זמן הפעילות התפעולי של המערכות הוא 87%, בהשוואה ל-72% עבור מכ”מים מיובאים, על פי מחקר של IEEE משנת 2023, ומפחית את אתגרי התחזוקה שנגרמו עקב הסנקציות, שעלו לאיראן 1.4 מיליארד דולר בתיקונים בין השנים 2000-2010, על פי דו”ח של הבנק העולמי משנת 2022.

מבחינה צבאית, מכ”מים אלה מאפשרים לאיראן לנטר 1,800 תנועות אוויריות ישראליות ו-2,200 סעודיות מדי שנה, על פי דו”ח IISS משנת 2025, ולהרתיע 68% מהחדירות הפוטנציאליות. שילובם עם 15 מערכות הגנה אווירית, כולל 3 מערכות Khordad (טווח של 200 ק”מ) ו-Bavar-373 (טווח של 300 ק”מ), משיג שיעור יירוט של 90% כנגד 1,600 טילים בשנת 2024, על פי ניתוח של ג’יין משנת 2025. יכולות ה-ECCM של המכ”מים מנטרות 78% מניסיונות השיבוש, על פי דו”ח RAND משנת 2023, בעוד שניידותם (85% רכובים על משאיות) מבטיחה פריסה מהירה תוך 20 דקות, על פי תדרוך של MODAFL משנת 2024. זה מחזק את הגנת איראן מפני 4,100 איומים אזוריים מדי שנה, על פי דו”ח מועצת הביטחון של האו”ם משנת 2025, ומבסס את מעמדה כמעצמת מכ”ם מובילה.

מערכת מכ”ם	שנת מבוא	פס תדרים	טווח (ק”מ)	גובה (ק”מ)	קיבולת יעד	פרטי פריסה	יכולות תפעוליות	השפעה פוליטית-צבאית	מָקוֹר
דְבַשׁ	1998	S-band	450	30	50	12 יחידות בגבולות הצפוני, המזרחי והמערבי	מחזיר פרבולי מסוג רשת, דיוק אזימוט של 2°, התרעה מוקדמת עבור 50 מטרות	מאפשר כיסוי של 80% מהמרחב האווירי הצפוני, ומפחית את התלות במכ”ם זר ל-5% עד שנת 2000	הכרה צבאית, 2019
קאשף-1	2005	S-band	150	14	120	20 יחידות לאורך גבולות	800 קילוואט, סיבוב 3-12 סל”ד, מזהה רחפנים, ECCM לעמידות בפני חסימה	מנטרל 1,200 חדירות של רחפנים בשנת 2024, תומך באבטחת הגבולות	פיקוד משמר הגבול של איראן, 2024; מועצת הביטחון של האו”ם, 2025
קאשף-2	2008	S-band	200	20	150	15 יחידות ביחידות ניידות	600 קילוואט, מחזיר רשת תלת-חלקי, שיעור גילוי רחפנים של 90%	משפר ניידות, מזהה 85% מהאיומים בטיסה נמוכה, מחזק את ההרתעה	פיקוד משמר הגבול האיראני, 2024
מטל-אל-פג’ר-1	2010	VHF	300	20	100	8 יחידות על גרורים	12 אנטנות יאגי, דו-ערוציות, זמן פעולה של 98%, ECCM	מכסה 300,000 קמ”ר, מונה 40% מניסיונות השיבוש האזוריים	אל ג’זירה, 2024; ראנד, 2023
מטל-אול-פג’ר-2	2012	VHF	480	23	120	6 יחידות ברשת ההגנה האווירית	32 אנטנות יאגי, פעולה בכל מזג אוויר, אמינות של 95%	מנטר 450,000 קמ”ר, תומך בפעולות בסוריה	אל ג’זירה, 2024
מטל-אול-פג’ר-3	2016	VHF	500	25	150	4 יחידות במרכז איראן	40 אנטנות יאגי, זמן פעולה של 99%, פריסה ניידת	מרחיב את הכיסוי ל-620,000 קמ”ר, מרתיע 70% מהאיומים האוויריים	אל ג’זירה, 2024
מַדְעָן	2011	פַּסִיבִי	300	15	80	15 יחידות במתקנים מרכזיים	זיהוי אותות סביבה, שיעור חיובי שגוי של 0.1%, חסינות חשאית	מגן על נתנז, מתמודד עם טילים נגד קרינה, אמינות של 92%	עסקאות IEEE, 2022; MODAFL, 2023
שכירות-802	2011	S-band	400 (הערכה)	30	200	10 יחידות עם Bavar-373	AESA, 5,120 מודולים, דיוק של 0.5°, מצב TWS	תומך בהגנה אווירית ארוכת טווח, עוקב אחר מטרות במהירות מאך 3	סקירת צבא אסיה, 2025
נג’ם-802B	2019	S-band	150	20	100	8 יחידות עם מערכת טלאש	גודל מופחת, ECCM, עיצוב קרן דיגיטלי	משפר את ההגנה מטווח הביניים, שיעור יירוט של 88%	סקירת צבא אסיה, 2025
שכירות-804	2019	S-band	150	20	100	4 יחידות עם 15 חורדד	AESA קומפקטי, תומך בהגנה אווירית ניידת	משתלב עם מערכות לטווח קצר, זמן פעולה תקינה של 85%	סקירת צבא אסיה, 2025
יַחַד	2012	VHF	250	15	80	14 יחידות בעמדות גבול	מזהה מטרות חמקניות RCS בגודל 0.1 מ”ר, ECCM	ה-RQ-4A שהופל בשנת 2019, אבטח שטח של 200,000 קמ”ר	איראן ווטש, 2023; משרד ההגנה האמריקאי, 2020
שהאב	2012	VHF	250	15	80	13 יחידות בעמדות גבול	גילוי RCS נמוך, כיסוי גבול של 90%	משפר את ההרתעה נגד ישראל, 80% גילוי חשאי	איראן ווטש, 2023
אסר	2013	S-band	200	10	100	14 יחידות על פריגטות מסדרת Mowj	1.2 קילוואט, גילוי RCS בשטח של 4 מ”ר, אמינות ימית של 95%	מכסה 70% מקו החוף של 2,440 ק”מ, הרתעה ימית	טכנולוגיה ימית, 2024
אראש-1	2013	VHF/UHF/HF	400	25	150	9 יחידות קבועות	מכ”ם קבוע, רב-תדר, ECCM	ניטור של 400,000 קמ”ר, גילוי טילים של 82%	הכרה צבאית, 2023
אראש-2	2014	פס L	450	30	200	10 יחידות ניידות	40 קילוואט, 1,200–1,400 מגהרץ, גילוי טילי שיוט של 85%	מטפל ב-1,100 איומי טילים בשנת 2024	הכרה בצבא, 2023; IISS, 2025
עלאם אל-הודה	2014	VHF	350	25	100	10 יחידות על גבי נגררים	גילוי RCS נמוך (0.05 מ”ר), גילוי רחפנים של 90%	מאבטח 350,000 קמ”ר, מנטרל 600 תקריות של רחפנים	מודפל, 2024; UNODC, 2024
סוג-2	2014	פס רחב	400	25	120	12 יחידות בתרגילים	אנטנה רחבת פס, גילוי RCS נמוך	משפר את ההתרעה המוקדמת, 88% זיהוי מיקרו-רחפנים	מודפל, 2024
חאפז	2014	S-band	250	15	100	15 יחידות עם מרסד	דיוק של 0.8°, TWS, פעולה 24 שעות ביממה	תומך בטווח טילים של 45 ק”מ, זמן פעולה של 90%	שבועון ההגנה של ג’יין, 2022
קיהאן	2014	HF OTH	600	50	150	9 יחידות על משאיות	אנטנות מתקפלות רדיאליות, OTH טקטי	מכסה 600,000 קמ”ר, מנטר 10 מדינות	טאס, 2025
קאדר	2014	HF/VHF/UHF	1,100	300	200	8 יחידות על פסגות הרים	512 אנטנות יאגי, פאנלים באורך 44 מטר, OTH	ניטור של 1.2 מיליון קמ”ר, גילוי של 95% טילים בליסטיים	טאס, 2025
שַׂר	2015	HF OTH	800	30	150	5 יחידות על גבי פלטפורמות מעגליות	60 אנטנות יאגי, דיוק של 92% לטילים בליסטיים	מאבטח את הגבולות המזרחיים, כיסוי של 900,000 קמ”ר	המכון הבינלאומי ללימודים איראניים, 2023
בִּניָן	2015	S-band	500	25	120	4 יחידות באתר בם	זיהוי RCS נמוך, ברזולוציה גבוהה, ECCM	מנטרל מטרות חמקניות, אמינות של 90%	המכון הבינלאומי ללימודים איראניים, 2023
סוג-14	2015	VHF	600	30	40	7 יחידות במתקנים קבועים	24 קילוואט, 64 אנטנות Kharchenko, 5 טכניקות ECCM	מכסה 850,000 קמ”ר, התרעה מוקדמת של 93%	אל ג’זירה, 2024
קמר	2015	S-band	450	25	200	6 יחידות עם SEI	מעקב ברזולוציה גבוהה, מאך 3	תומך ב-Bavar-373, זמן פעולה תקינה של 90%	אל ג’זירה, 2024
מרג’-4	2016	S-band	450	25	200	12 יחידות עם Bavar-373	רוחב פס של 250 מגה-הרץ, 40 שורות מוליך גל, ECCM (SLB, SLC)	מכסה 636,000 קמ”ר, זיהוי של 95% מאך 3	הכרה צבאית, 2025
בשיר	2017	פס שמאל/שמאל	350	30	150	10 יחידות עם טאבס, 3 חורדד	צריח מתקפל באורך 7 מטר, גרסת ייצוא ב-DIMDEX	מונה 800 רחפנים חמקניים בשנת 2024, זיהוי של 88%	MODAFL, 2023
מוראקב	2020	S-band	400	20	300	8 יחידות עם כוחות הגנה אווירית	גילוי חמקנות בדיוק גבוה בגובה נמוך	מונה 900 איומי התגנבות, דיוק של 90%	MODAFL, 2023
אלבורז	2021	S-band	450	20	300	6 יחידות ברשת ההגנה האווירית	12 שורות מוליכי גל, גילוי RCS נמוך	מכסה 780,000 קמ”ר, גילוי חשאי של 92%	סקירת צבא אסיה, 2024
קודס	2021	VHF	500	30	200	5 יחידות בתרגילי Velayat	אנטנות דו-קוואדיות, מערכת IFF, ECCM	מכסה 800,000 קמ”ר, אמינות של 90%	סקירת צבא אסיה, 2024
ספר	2022	HF OTH	3,000	300	250	3 יחידות באתרים קבועים	4 פאנלים גדולים של מערך פאזה, שיעור חיובי שגוי של 0.2%	מכסה 4.5 מיליון קמ”ר, מנטר 15 מדינות	טאס, 2025